בעידן שבו המרקם החברתי בישראל עומד בפני אתגרים רבים – פערים חברתיים, קיטוב, ניכור עירוני ואורח חיים אינדיבידואלי – דווקא תכנון עירוני חכם יכול להפוך לכלי משמעותי לשיקום ולחיזוק הערבות ההדדית. לא מדובר בתיאוריה אקדמית בלבד, אלא בחזון שמתגשם הלכה למעשה בשטח – בשכונות ובקהילות שמוקמות מתוך חשיבה חברתית וערכית. חברת "באמונה", בהובלתו של ישראל זעירא, היא אחת הדוגמאות הבולטות בישראל לגישה זו.
ערבות הדדית מתחילה מהמרחב
ערבות הדדית – הרעיון שאנשים נושאים באחריות זה כלפי זה – אינה נולדת בחלל ריק. היא זקוקה לקרקע פורייה כדי לפרוח. אחת הדרכים המרכזיות לייצר קרקע כזו היא עיצוב מודע של המרחב העירוני: שכונות שמעודדות אינטראקציה, סולידריות ומפגש.
כשהמרחב הציבורי מתוכנן כך שהוא מקדם חיי קהילה – עם גינות משותפות, מרכזים קהילתיים, בתי כנסת, בתי ספר סמוכים, שבילי הליכה ומקומות מפגש נגישים – נוצרת מציאות שבה השכן הוא לא דמות אנונימית במסדרון, אלא אדם מוכר, שותף, חבר. כך הערבות הדדית הופכת מסיסמה – לנורמה.
תכנון שמעודד אחריות משותפת
הצלחה של קהילה נמדדת לא רק בטיב המבנים, אלא במידה שבה התושבים חשים אחריות כלפי סביבתם – וכלפי זה את זה. תכנון עירוני שמאפשר לתושבים להשתתף בתחזוקת המרחב, לקחת חלק ביוזמות קהילתיות, ולקיים שיח מתמשך, מייצר לא רק תחושת בעלות – אלא מחויבות עמוקה.
במילים אחרות, כשבונים שכונה שמזמינה מעורבות – מקבלים תושבים שמעורבים. וכשיש מעורבות – נולדת גם ערבות: התושבים עוזרים זה לזה, משקיעים בחינוך המקומי, מארגנים אירועים קהילתיים, תומכים באוכלוסיות חלשות, ומייצרים תרבות של שיתוף, במקום של תחרות או ניכור.
הדוגמה של "באמונה" – שכונות שנבנות אחרת
חברת "באמונה" מיישמת את הרעיונות הללו כבר עשרות שנים. כל פרויקט שמובילה החברה, מתוכנן לא רק לפי תקן בנייה – אלא לפי תקן של ערכיות קהילתית. ישראל זעירא, העומד בראש החברה, מאמין שליזמות נדל"ן יש כוח לעצב את החברה – ושהשפעה חברתית צריכה להיות חלק בלתי נפרד מהמוצר.
כך, למשל, בכל שכונה חדשה נבחן מראש כיצד ליצור תשתית קהילתית חזקה: היכן ימוקמו בתי הכנסת, אילו מוסדות חינוך יוקמו, האם יש מקום לפעילות נוער, מועדון קהילתי או גן שעשועים מרכזי. החשיבה אינה רק תכנונית – אלא חברתית. השאלה המובילה היא תמיד: כיצד ניצור מרחב שמקדם ערבות הדדית?
תכנון שמדבר את השפה של האנשים
המשמעות של ערבות הדדית משתנה מאוכלוסייה לאוכלוסייה. לכן, כדי שתכנון עירוני יוכל לחזק את הקשרים החברתיים, עליו להיות מותאם תרבותית וערכית. זו אחת הסיבות שבאמונה מקפידה להכיר לעומק את קהלי היעד שלה – בעיקר מהמגזר הדתי-לאומי – ולהתאים את הבנייה לערכי החיים שלהם.
למשל, במגזרים שבהם מרכזיות בית הכנסת גבוהה – הוא ייבנה כנקודת כובד בשכונה. בקהילות עם דגש על חינוך – יוודא התכנון שיש מספיק מוסדות חינוך איכותיים ונגישים. התאמה זו יוצרת תחושת שייכות ומעורבות, ומביאה לכך שהקהילה אינה רק מתארגנת "על הדרך" – אלא נבנית באופן אורגני וחי.
השפעה לאומית מתוך תכנון מקומי
הכוח של תכנון עירוני חכם אינו נשאר בגבולות השכונה. שכונות שמבוססות על ערבות הדדית, קהילה ואחריות משותפת – הופכות לגרעינים של חוסן חברתי. תושבים שמעורבים בקהילה נוטים גם להיות אזרחים פעילים יותר, אכפתיים, תורמים לחברה ומעורבים בזירה הלאומית.
בישראל של ימינו, עם כל המתח החברתי והכלכלי, יש ערך עצום בהקמה של שכונות שחוזרות לערכים של ביחד, עזרה הדדית, חיים משותפים ושיח פתוח. פרויקטים כמו אלה של "באמונה" הם ההוכחה לכך שתכנון נכון יכול לחולל שינוי חברתי של ממש.
קהילה מתחילה בתכנון
ערבות הדדית אינה נולדת מעצמה – היא תוצאה של מרחב מזמין, מותאם ומעוצב בקפידה. תכנון עירוני שמתחשב בצרכים הרוחניים, החברתיים והערכיים של התושבים – יוצר שכונות חיות, תוססות ומלאות באנשים שאכפת להם. לא רק מעצמם – אלא גם מהשכנים, מהרחוב, ומהקהילה כולה.
החזון של ישראל זעירא ו"באמונה" מציע דרך ברורה: לבנות לא רק מבנים – אלא מערכות יחסים. ליצור לא רק פתרון נדל"ני – אלא סביבה שמעצימה אנשים. זהו חזון שמתגשם בשטח – קהילה אחרי קהילה, בית אחרי בית, אבן אחרי אבן.